סיכום שבועי

קרדינלס 27–ריידרס 14

הרימאץ' של גמר ה‑College Finals נמנע מאיתנו כמובן (בק לא שיחק), אבל בכל זאת יצא לנו לראות את מנדוזה — שלמרות שהיה קשה עם עצמו בריאיון שאחרי המשחק, נראה סה"כ לא רע. גם קירק קאזינס, שבואו נודה על האמת — הסיכוי שיישאר ה‑QB הפותח לאורך כל העונה נמוך. ראינו קצת את ג'רמאיה לאב, הרוקי המעניין, ואת טיילר אלג'יר. בגדול, הקרדינלס נראית לי קבוצה ממש סליפרית — מייקל ווילסון ומארווין האריסון נראו מעולה, ועם מקברייד וה‑Running Backs החדשים, הקרדינלס לא נראים פראיירים. אבל השאלה הגדולה היא כמובן ה‑QB: האם בריסט יספק את הסחורה? ואם לא — האם בק יצליח לעורר קצת תקווה בקבוצה היבשה מאריזונה?

והשאלה המעניינת לחובבי הפנטזי: את מי לוקחים בדראפט מבין התופסים של הריידרס? להכיר את התופסים של הריידרס זה כמו להכיר את החמישייה הפותחת של שארלוט הורנטס ב‑2026 — למי אכפת? האם טריי טאקר סוף סוף יענה להייפ שהתחיל סביבו? ג'יילן ניילור, הוויקינג לשעבר? או שבּאוארס פשוט יצטרך לשבור שיאים ולתפוס את הכדור 200 פעם?

טיטאנס 19–49ers 13

לא אתייחס כאן ליותר מדי — רק לקאם וורד ולקארנל טייט, שלשניהם היו הופעות חלשות מאוד, במיוחד לוורד, במשחק מול ה‑49ers. זה רק הפריסיזן, ואני חושב שלטיטאנס יש סיכוי להיות קבוצה לא בלתי‑מעניינת, במיוחד עם שלישיית התופסים שכוללת — בנוסף לטייט — את רובינסון ורידלי. קצת סבלנות. בואו נראה מה ההתקפה של הטיטאנס תציע לנו השנה; נקווה לראות קצת יותר מה‑QB בשנתו השנייה ב‑NFL, ומטייט — שנבחר גבוה ובאופן מפתיע בדראפט של השנה.

קומנדרס 20–דולפינס 7

מהצד של וושינגטון ראינו קצת את סוני סטיילס — שחקן ההגנה החדש והמרגש של הקומנדרס — בהופעה צנועה אך מכובדת, ואת קייטרון אלן, שבאופן אישי לא הכרתי לפני המשחק, אבל נראה שכדאי לשים עליו עין אחרי הופעה מרשימה במשחק הפתיחה של הקומנדרס בפריסיזן. אבל מה שהיה הכי מעניין הוא מאליק וויליס — סליפר מעניין מאוד לפנטזי השנה, שלדעתי יכול להפתיע ולהיות dark horse לכניסה ל‑Top 10 של ה‑Fantasy QBs. וויליס נראה טוב, וגם אצ'יין — שממשיך לצנוח בדירוגי הדראפט מסיבות מוצדקות, אבל חברים, זה עדיין אצ'יין — נראה לא רע בכלל. עם זאת, ה‑highlight של המשחק היה דווקא התפיסה המטורפת ביד אחת של הרוקי קיילב דאגלס.

וכמו אצל הריידרס, גם כאן עולה השאלה: מי הולך לתפוס את הכדור בצד של מיאמי? הרוקי דאגלס? מאליק וושינגטון? טולברט הכישרוני מדאלאס? נראה שהפייבוריט לתפקיד התופס הראשי הוא וושינגטון — אבל מי יודע. מי שיצליח לפצח את זה בדראפט הפנטזי כנראה יזכה בשחקן בונוס שהרבה מתמודדים בליגה שלכם יקנאו בו.

וויקינגס 13–ג'איינטס 10

הוויקינגס והג'איינטס הן שתי קבוצות עם סימני שאלה גדולים — קבוצות שהן הטלת מטבע קלאסית מבחינת הסיכוי שלהן להגיע לפחות ל‑Wild Card, או להיות באסט מוחלט. ממש 50/50. קחו למשל את הג'איינטס: כבר במשחק הזה, ב‑10 דקות, אפשר היה לראות איך הם יכולים להיות קבוצה טובה — או ממש לא — השנה. זה התחיל מ‑sack אכזרי שספג דארט, ששלח אותו למקום המוכר משנה שעברה: האוהל הכחול, לבדיקת זעזוע מוח. הוא בילה שם יותר זמן מישראלים באוגוסט במדבר, באוהל, שמנסים לתפוס כוכב נופל (בינתיים דארט כנראה ראה כמה כוכבים מסתובבים).

וכמובן, חמש דקות אחר כך הוא חזר למגרש ונתן טאצ'דאון מרשים מאוד, במסירה יפיפייה ל‑Malachi Fields. זהו דארט — וכל הסיפור הזה יגדיר את העונה של הג'איינטס. האם יצליח להישאר בריא ולהוביל את הקבוצה לפלייאוף, בפעם הראשונה מאז ימי דניאל ג'ונס? וכמובן, גם ה‑D‑Line של הג'איינטס, שעל הנייר נראה מטורף עם הרבה שמות מעניינים (Burns, Reese, Carter, Thibodeaux), אבל מרגיש שהוא פשוט under‑achieving — והשנה נגמרים התירוצים. עם Harbaugh כמאמן חדש, it's time to shine, baby.

וכמה מילים על הוויקינגס, שנראו חדים מאוד עם קיילר מוריי בראש — פתיחה חזקה עם הרבה ראנים, מה שכנראה יאפיין את אופי ההתקפה שלהם: התמקדות בריצה מאחורי ג'ונס ומייסון, שלדעתי יכול להיות סליפר לא רע השנה בפנטזי, דרך אגב.

ומקרטי… אוי, מקרטי. באמת שאני מרחם עליו, אבל הוא פשוט לא נראה טוב — כל מסירה נראית חצי‑קלאץ', לא מקצועית. מאוד רציתי להאמין בו בשנה שעברה, אבל בשלב מסוים אפילו ג'פרסון — כוכב העל שנחשב גם לקפטן הקבוצה, ובחור חיובי סה"כ — נראה שהתחיל לוותר על הילד. מהמקום שבו הוא נמצא עכשיו, יהיה לו קשה מאוד להתרומם. אבל היי — ראיתם את דארנולד? מייפילד? או אפילו ג'וש רוזן, הבחירה הראשונה לשעבר שקיילר מוריי לקח לו לא רק את התפקיד, אלא פחות או יותר את הקריירה. We'll see.

הקוורטרבקים הרוקים נתנו, בגדול, הופעות לא רעות בכלל: מנדוזה, סימפסון, בק, האלר וקלובניק מסרו יחד 61/80, 684 יארדים, 6 טאצ'דאונים וללא interceptions.

דשון ווטסון חוזר לחיינו ונתן הופעת פתיחה לא רעה — 126 יארד, 11/15 — לעומת סנדרס, שהופעת הפתיחה שלו לא עוררה השראה במיוחד. התופסים הרוקים בוסטון וקיי‑סי נראו טוב ומעניקים תחושת תקווה לבראונס המשמימים.

פיליפס ולויד, הרכישות הנוצצות של הפנתרס מה‑Offseason, נראו חדים: פיליפס עם sack על ג'וש אלן ב‑Red Zone, ולויד שסיים עם שלושה tackles — שניהם נראים מעולה. השאלה היחידה היא האם ברייס יאנג יצליח להוכיח שהוא לא אחת הבחירות הראשונות המאכזבות של העשור, כפי שנראית המגמה בינתיים.

ג'טס 17–סטילרס 0

רוצים לשחק איתי את משחק הפריסיזן האהוב עליי? הוא נקרא – אם היה טאצ׳דאון בדרייב הראשון של המשחק, אנחנו הולכים לסופרבול וזה מעיד על אופי העונה. אם הדרייב היה גרוע, אז אין חשיבות לפריסיזן וזה הכל חרטא ואין לזה שום השלכה על תחילת העונה.

אז ג׳ינו סמיט, שחזר לג׳טס אחרי יותר מעשור, מאז שקיבל בוקס לפנים משחקן הגנה (של הג׳טס כן כן) מה שהשבית אותו ופתח את הדלת לפיצפטריק (True Story) שאגב, סיפק את אחת עונות הג׳טס המרגשות בהיסטוריה (ואפילו לא הגענו לפאקינג פלייאוף!). והוא חזר עם פתיחה לא רעה, 7/7 וטאצ׳ דאון על הדרייב הראשון.

הג׳טס לא מעניינים הרבה אנשים בליגה, שמדורגת במקום ה‑30 בפאוור רנקינג שלנו — אבל דווקא יכולה להיות להם עונה מעניינת, עם רוקיז כמו ה‑tight end מאורוגן, קני סאדיק ואמארי קופר, שבינתיים מעט מאכזב, ויכול להיות שאפילו לא ייפתח את העונה עם ה‑starters.

מה שכן, דוויד ביילי, שחקן שסביר שיהיה בשיח על שחקן רוקי ההגנה של השנה, שנבחר מקום שני בדראפט האחרון, הביא לנו סאק מול ברודריק ג׳ונס, הרוקי המבטיח לשעבר, שנראה שהוא בסיכון משמעותי לאבד את תפקיד הטאקל הפותח.

אצל הסטילרס, חוץ מזריקה אחת מעניינת של דרו אלאר, לא היו מעוררי השראה במיוחד, ולא ראינו משהו מקיוביז בינתיים, או משחקנים אחרים. אך בכל מקרה, זה הפריסיזן כמובן, אז אין מה להסיק מסקנות. חוץ מזה שהג׳טס הולכים לסופרבול כמובן.

בילס 31–בראונס 7

מבחינת הבילס אין כל כך מה לדווח. חוץ מה‑interception של דמאר, הגיבור של באפאלו שרובכם כנראה מכירים את הסיפור שלו (ולמי שלא מכיר – הסיפור המלא).

הבילס השנה הולכים לסופרבול לדעתי חברים. אני עם הבחירה הראשונה בסופרפלקס, למרות כל ההייפ על גיבס בתור בחירה ראשונה, הולך עם אלן. כפרה על אלן. איזה איש. לוקח אותו בחירה ראשונה בפנטזי ולהיות הקצין שלי בצוות שיובל אותנו לקרב.

הדו קרב על תפקיד הקיו בי הפותח, נראה שנכנס למערבולת, אחרי הופעה די משמימה של דשון ווטסון אם אחוזי זריקה נמוכים ואינטרספשיין, ושריקות בוז מהקהל, שעייף מדשון ווטסון, והסיבה היחידה שהוא כנראה הולך לפתוח את העונה, זה כי הבראונס מישכנו את העתיד שלהם בחוזה עצום על דשון, מה שייזכר בתור העסקה אחת הכי גרועות בהיסטוריה ב‑nfl, וכמובן שזה יקרה לקליבלנד בראונס שמנסים לצאת מהבוץ. למרות אינטרספשיין גם של שדור, הוא שיחק יותר טוב ויהיה מעניין לראות מי יפתח השנה ולכמה זמן זה יחזיק.

לבראונס יש את שני הרוקיז מהדראפט האחרון, בתפקיד התופסים, קיי סי ובוסטון, והטייט אנד הצעיר פאנין, שבאמת אמורים להיות קבוצת תופסים מספיקה, כמובן עם ג׳רי ג׳ודי, כדי שלווטסון או סנדרס לא יהיו תירוצים השנה, ושיובילו התקפה שתהיה לפחות ממוצעות, כל מה ביקשנו. אני באמת מקווה שהשנה הבראונס יוכלו להפתיע.

פאקרס 33–ברונקוס 13

המשחק התחיל עם פאמבל של כריסטיאן ווטסון שהולך להיות wr1 השנה אחרי שקיבל את החוזה הכי גדול שראיתי לשחקן עם תפוקה כמו שהייתה לו (דלה למדי).

הפאקרס כל שנה נראים לי ממש underachieving, עם firepower כמו ריד, טאקר וגולדן שכולם כבר מספידים, וג׳ייקובס הראנינג בק, יש להם התקפה שבאמת אמורה לפחות להוביל אותם לריצה עמוקה בפלייאוף. שלא נדבר על מיקה פריקינג פארסון. בסופו של דבר הם הצליחו לעשות טאצ׳דאון ראשונים, ואז...הברונקוס.

סוף סוף ראינו את waddle, עם תפיסה ראשונה ומרשימה במדי ברונקוס. אני חושב שהוא הולך להיות wr1 השנה במונחי פוטובול, ובמחיר שהוא בדרך כלל הולך בדראפטים השנה, בהחלט שווה את ההימור. והאניגמה שלי להשנה מהצד של הברונקוס, RJ Harvey, שלדעתי הרבה יוותרו עליו, ובקלות יכול לגרום להרבה אנשים להצטער – הראה לנו מה הוא שווה עם תפיסה רחוקה ויפה של טאצ׳דאון, 20-30 יארד, ומראה לנו את הפוטנציאל שיש לו ושאולי השנה זאת השנה שיפרוץ, אחרי כל הציפיות שהיו לנו שנה שעברה. בו ניקס היה מצוין, ונראה אם גם השנה ניקס יצליח להוביל את הברונקוס את כל הדרך לאליפות ה‑afc, בהובלת שון פייטון.

ריידרס 22–טקסנס 20

סטראוד לא הרשים יותר מדי אבל הוביל לטאצ׳דאון במהלך הפתיחה. עדיין לא ראינו את מונטגומרי בפריסיזן שמאוד מסקרן אותי השנה בפנטזי וכנראה אבחר אותו מאוחר אם יהיה זמין. לסטראוד השנה יש המון להוכיח, אחרי הפסד קשוח מאוד עם כמה אינטרספשיינים מול הפטריוטיס, משחק שהם הפסידו באמת רק בגללו. השנה זאת שנה קריטית שלו שהוא צריך להוכיח לכולם שיש לו עתיד בליגה בתור קיו בי מוביל, ולא מישהו שהו גיים מנג׳ר בלבד. ואם כבר גיים מנג׳ר, אז כשרוני כמו סאם דארנולד.

מהצד של הריידרס, שוב מייק וושינגטון מרשים – האם הגיע הזמן שנשים לב אליו? הוא נראה מפלצתי ובינתיים נותן בראש. עכשיו עם הפציעה של ג׳נטי, הוא הופך לבחירה מאוד מאוד מגרה בדראפטים הקרובים. ראינו קצת מניילור ועדיין אני תוהה מי הולך להוביל השנה את התופסים אצל הריידרס. ומנדוזה, עם משחק לא טוב, זרק קצת מעל 50%, אינטרספשיין, וקצת הוריד את המנייה שלו בינתיים, ואולי דחה מעט את משחק הפתיחה שלו שכנראה תקרה השנה בשלב כזה או אחר.

טיטאנס 19–סיהוקס 16

יש לי הרגשה רעה בנוגע לטייטנס השנה – זה לא קשה מדי שכן הם גם ככה underdog השנה וממוקמים במקום ה‑24 ב‑power rankings שלנו — קאם וורד גם במשחק הקודם, וגם היום, נראה שהוא מתקשה.

הכל נראה קשה כרגע אצל הטייטנס ואני סקרן אם זה יתרגם גם לעונה הרגילה. אולי רוברט סלאח, מאמן הניו יורק ג׳טס לשעבר ודיפנסיב קורדינייטור של הסאן פרנסיסקו שנה שעברה, יצליח לפתח את ההגנה של הטייטנס ודייבול יצליח להרים את ההתקפה, שיש לה הרבה פוטנציאל צעיר ומעניין.

לא ראינו משהו מעניין במיוחד מהסיהוקס, חוץ מהטאצ׳ דאון מהסיבוב השני משנה שעברה, של אלייג׳ה ארויו, וריצה מרשימה של 69 יארדס של הראנינג בק רייט, שכנראה יישאר ב‑practice squad השנה. הסיהוקס הם כמובן מועמדים קלאסיים ל‑superbowl hangover, מה אתם אומרים, הסיהוקס יגיעו גם השנה רחוק? האם הקסם של דארנולד הולך להסתיים השנה?

טריי סמאק (Kicker, רוקי של פאקרס) — 7/7 בפריסיזן.

ג׳יידן דניאלס (QB, קומנדרס) — שלא שיחק מאז תחילת דצבמבר שנה שעברה, לא הספיק להראות לנו יותר מדי. בום או באסט ענק השנה לפנטזי.

באד קלארק (Safety, בחירת סיבוב שני השנה) — נפצע, ונקווה שהפציעה לא חמורה, למרות שזה לא נראה טוב.

ריילי ואנתוני ריצ׳רדסון (הבק אפ קיוביז של הקולטס) — לא שיחקו משהו, ונראה שיכול להיות שיצטרכו להביא אופציה נוספת לגבות את דניאל ג׳ונס הפצוע.

ווייד וודאז (LB, בחירה רביעית השנה בדראפט) — הביא לנו pick 6 של 80 yards.

פטריוטס 10–סיהוקס 13

השחזור של הסופרבול... היה בגדול... כמעט כמו הסופרבול. אחרי פתיחה דומיננטית של הפטריוטס, פציעה ששלחה את סאם דארנולד ללוקר רום, ומשחק שנראה כולו של הקבוצה מבוסטון, בדרך לנקמה קטנה, הוביל בסופו של דבר לפציעה אכזרית לאיי ג׳יי בראון, שעליו כל כך הרבה אנשים סומכים בפנטזי, הופעה נוראית של רומיאו דובס שלא הצליח לתפוס את הכדור, 3 אינטרספשנים של דרייק מיי ברבע האחרון, ואינטרספשן מדהים של ג׳וש ג׳וב שסיים את המשחק.

אני לא חושב שהמשחק העיד על משהו להמשך העונה. בסופו של דבר, הרבה אנשים מצפים וכמעט רוצים לראות בנפילה של הפטריוטס השנה; אני חושב שזה היה רק משחק אחד, ובסופו של דבר המשחק היה די צמוד. השאלה בנוגע לסיהוקס – האם דרו לוק, הקיו-בי המבטיח לשעבר, יצליח להחזיק את הקבוצה עד החזרה של המושיע הג׳ינג׳י?

49ers 27–ראמס 7

קבוצת הסופר-טים כמובן ניצחה בדומיננטיות, ואני לא מדבר על הראמס.

איזו התרסקות של הראמס שאף אחד לא ציפה לה. ההתקפה נראתה כל כך אפורה, בלי ג׳וס בכלל, פשוט נכנעה להגנה של הפורטיניינרס, שלמרות שלא היו להם סאקים במשחק, לחצו על סטאפורד כל המשחק. גארט היה בלתי נראה, ועם זאת זה לא הספיק, נפצע והולך לבלות את השבועות הקרובים על הספסל.

אני חושב שזה בהחלט overreaction להסיק שהראמס לא מועמדים מובהקים להגיע לסופרבול. הם עדיין קבוצה מצוינת על הנייר, ויש להם את שון מקווי ואת אארון דונלד, שבתקווה לא חושב לפרוש שוב אחרי שחזר מפרישה. בלאק, הראנינג בק הרוקי השני של הפורטיניינרס, בגדול היה ב-split share עם מקאפרי, והוא הולך להיות הבחירה מספר אחת בוויבר השבוע. אני חושב שזה overreaction לחשוב שזה יימשך ככה לאורך העונה, ושמקאפרי יהיה באסט, אבל זה בהחלט היה מדאיג במידה מסוימת. ומייק אוואנס – איזה כיף לראות אותו במדים של הניינרס. הוא נראה מצוין, ופורדי הולך מאוד ליהנות ממנו.

בירס 59–פנת׳רס 37

מה. זה. היה.

מה אם הייתי אומר לכם שלברייס יאנג יהיו 4 טאצ׳דאונים, ולקוקר – יהלום הפנטזי המסתמן – יתפוס 138 יארד ו-2 טאצ׳דאונים, וגם לצ׳ובה יהיו 2 טאצ׳דאונים – סה״כ הפנתרים יגיעו ל-37 נקודות...

ובסוף הם יפסידו בהפרש של 22.

ומה אם הייתי אומר לכם שהבירס הולכים להגיע ל-59 פריקינג נקודות – ולרום אודנזה יהיו 7.2 נקודות פנטזי, לבורדן 11.3, ולאבלנד יהיה 0.0000000000 נקודות. זה רק הטעם שלי, וזה בהחלט overreaction שלי כאן, אז תסלחו לי, אבל זה למה אני נמנע מלקחת tight ends בפנטזי מדי שנה. 0 נקודות! במשחק של 59 נקודות!

ההגנה של הפנתרס, שהגיעה עם הרבה ציפיות, אמנם החזיקה מעמד סה״כ 3 רבעים, אבל מסוף הרבע הראשון ועד סוף המשחק קרסה קליל, מול ההתקפה שאותה מובילים בן ג׳ונסון וקיילב וויליאמס, שמתחיל להיראות כמו QB טופ 5, והבירס ממשיכים בכל הכוח איפה שהם עצרו בשנה שעברה. Superbowl contender? אם הם ממשיכים ככה, בהחלט.

הפנתרים אמנם הפסידו הפסד מוחץ, אבל יש גם הרבה סיבות להיות אופטימיים. ההתקפה וברייס יאנג נראים טוב מאוד; השאלה היא אם ההגנה תצליח להגיע לפוטנציאל שלה, והאם לפנתרים יש תקרת זכוכית שנמצאת מעל ה-wild-card.

רייבנס 41–קולטס 23

הרייבנס גבירותיי ורבותיי.

נתחיל מהקולטס, שכל מה שיש לי להגיד עליהם זה שבתור אוהד ג׳טס, אני מאוד שמח שיש לנו את בחירת הסיבוב הראשון שלהם השנה. הם פשוט נראים.... חלשים.

אבל הסיפור של המשחק היה הטריו של הרייבנס – לאמאר ג׳קסון, זיי פלאורס (שנפצע, בתקווה שלא לזמן ארוך), ודרק הנרי, המלך הבלתי מעורער, שלמרות שהרבה מפקפקים בו בגלל הגיל שלו, פשוט ממשיך עם הדומיננטיות שלו וממשיך לפרוץ תקרות זכוכית. הרייבנס נראים מעולה, ואני מאוד אשמח לראות אותם השנה מול קבוצה ברמה שלהם. איזו דומיננטיות. נזכיר גם את ג׳קובי ליין הרוקי, עם תפיסת טאצ׳דאון ראשונה, שנפצע במהלך המשחק וכנראה יהיה בחוץ כמה שבועות. העתיד של הרייבנס נראה ורוד, והמאמן החדש, ווינטרס, נראה שהוא יודע מה הוא עושה.

באקנירס 27–בנגלס 33

אז הבנגלס ניצחו בעזרת ה... הגנה... שלהם... מה?

נכון מאוד. הבנגלס, עם הופעה דומיננטית של ההגנה שלהם – לא שההתקפה הייתה רעה, אבל ההגנה של הבנגלס, הידועה בשנים האחרונות לשמצה כהגנה לא משהו, שבעיקר צריכה שההתקפה תוביל את הקבוצה – הובילה ל-4 טורנאוברים, כולל החזרה של פאמבל לטאצ׳דאון. הרוקי טרוטר עם הופעה דומיננטית – סאק, ופיק סיקס בהופעה הראשונה שלו בליגה!

מבחינת פנטזי והתקפה באמת שאין הרבה מה להגיד. זה כאילו קלאסי, שאחרי שלצ׳ייס היה משחק חלש בפנטזי, הוא יִשים 48 נקודות על הראש של מישהו בשבוע הבא, נכון? שיתכונן מי שנגדו. מה שכן אציין, זה שבאקי אירווינג, למרות שהיה לו פאמבל, נראה מצוין, ויכול להיות שלמרות הפסימיות של הרבה אנשים, הוא עשוי להיות סטיל ב-ADP שבו הוא נלקח השנה בדראפטים. והרבה אנשים כאן מקווים שאימקה אבוקה יתפוצץ בהמשך, כפי שהוא ככל הנראה צפוי, בתור הרסיבר המוביל של הקבוצה.

פלקונס 13–סטילרס 20

באמת שאין הרבה מה להגיד על המשחק הזה. אני לא חושב שאף אחד ציפה שהפלקונס יעשו משהו מעניין מול הסטילרס, כשהם צריכים להשתמש בקיו-בי ה-3 שלהם, בשבוע הראשון!

רק אציין שביג׳אן רובינסון הוא חייזר, ובכל קבוצה הוא מפלצת פנטזי, תודה לאל, וטי ג׳יי וואט – וואו! תראו כאן למטה את האינטרספשן המטורף שלו. כמובן שהיו לו גם 2 סאקים! ההגנה של הסטילרס הייתה דומיננטית, עם 4 סאקים ו-2 אינטרספשנים סה״כ.

ג׳טס 23–טיטאנס 10

מסקנה אחת יש לי מהמשחק – הג׳טס הולכים לסופרבול.

ועכשיו ברצינות, אתייחס כאן בעיקר לטיטאנס – הם נראו נורא. הם פשוט נראו חסרי אונים, נגד קבוצה שלא היה לה אינטרספשן אחד בשנה שעברה. הם לא הצליחו למסור, לא הצליחו לרוץ, וקאם וורד, בשלב הזה של הקריירה, נראה מזעזע. לא יאומן שסלאח קיבל עוד הזדמנות בתור מאמן ראשי – הבן אדם פשוט יודע להתראיין, כנראה. ובריאן דייבול... בחייאת. זה הבן אדם שהפך את ג׳וש אלן לכוכב?

גם כאן זו מלכודת קלאסית ל-overreaction, יש עוד הרבה משחקים בפתח – אבל הטיטאנס סיפקו מעט מאוד סיבות להיות אופטימיים להמשך השנה. לעומת זאת, כמו שאמרתי, הג׳טס הולכים להיות בסופרבול.

סיינטס 30–ליונס 31

המשחק של השבוע הזה בהחלט היה הליונס–סיינטס.

למרות שהליונס ניצחו, הסיינטס הם אלה שהרשימו, עם קאמבק מ-21:0 כל הדרך להארכה. טיילר שאו, השחקן של המשחק, אחרי חצי ראשון רע מאוד ופתיחה רעה של המחצית השנייה עם אינטרספשן שני, נתן פייט אדיר וזרק סה״כ במשחק 410 יארד, לרסיברים הכישרוניים של הסיינטס, בהובלה של כריס אולבה הגדול ו-Vele, שנראה כמו שחקן ששווה לשים עליו עין בפנטזי. היכולת לחזור מפתיחה כזאת רעה מרשימה מאוד, כנגד קבוצה לא קלה בכלל.

ובסוף, עם דקה ו-30 שניות לסיום, אחרי שהשוו (בהארכה, אחרי טאצ׳דאון ראשון של הליונס!), לסיינטס לא הייתה באמת ברירה אלא ללכת על כל הקופה ולנסות להשיג 2 נקודות כדי לנצח את המשחק, אך בסופו של דבר לא הצליחו.

וגיבס וסיינט בראון, עם הופעות מפלצתיות, מוכיחים שנה אחרי שנה למה הם הבחירות הכי בטוחות שיש בדראפט, עם משחק מצוין לשניהם במונחי פנטזי ובמונחי פוטבול.

בילס 36–טקסנס 31

ג׳וש פריקינג אלן. דומיננטיות התקפית. חסרי רחמים.

הבילס השנה הם ההימור שלי לייצג את ה-AFC בסופרבול, ובמשחק הזה הם לא איכזבו. הבילס פשוט נראו בלתי ניתנים לעצירה, ועוד מול קבוצה עם ההגנה אולי הכי טובה בליגה, שפשוט לא הצליחה להתמודד מול ההתקפה של הבילס. די ג׳יי מור נראה כמו סטיל בפנטזי; קינקייד, שבאופן אישי הימרתי עליו בתור בחירה מאוחרת, נתן פתיחה מדהימה שלא ציפיתי אליה, ונמשיך לראות אם הוא ממשיך במגמה החיובית. אם ההתקפה של הבילס נראתה ככה מול הטקסנס, איך היא תיראה מול שאר הקבוצות בליגה השנה? פתיחה מדהימה של הבילס.

והטקסנס – אמנם ההגנה איכזבה, אבל בסופו של דבר היה להם סיכוי לנצח, עד הרגע האחרון של המשחק, כשסי ג׳יי סטראוד הוביל דרייב עד לרד-זון של הבילס, עד שבסופו של דבר הלחץ של הדי-ליין של הבילס הוביל לפאמבל שסיים את המשחק. הטקסנס הם בסופו של דבר קבוצת פלייאוף שיכולה להגיע רחוק, את זה אנחנו יודעים; השאלה היא אם הם יכולים לעשות את הצעד הנוסף ולהיות קונטנדרים אמיתיים לסופרבול – יכול להיות שזה נכון, אבל המשחק הזה לא הראה לנו את זה. בכל מקרה, לא דואג בכלל לטקסנס. העיניים שלי הן בעיקר על סטראוד, שצריך להוכיח שמגיעה לו הארכת החוזה הענקית שהוא צפוי לקבל, ושלא הצליח לקבל לפני תחילת העונה הנוכחית.

בראונס 10–ג׳אגוארס 34

באמת עצוב לי על אוהדי הבראונס. פשוט לא מגיע להם. הדרייב הראשון של הבראונס התחיל עם אינטרספשן של דשון ווטסון, ומשם הכל התדרדר.

בואו נתחיל מהג׳גוארס, שנראו מצוין ובכושר. פארקר וושינגטון, הפרוספקט עם הכי הרבה הייפ השנה, בעיקר ברשתות החברתיות כשזה מגיע לפנטזי, דילוור, ונראה כמו הרסיבר מספר אחת בקבוצה. וטרבור לורנס נראה שהולך להיות מצוין השנה, וימשיך את המומנטום שהתחיל בסוף העונה שעברה.

הבראונס, באמת... כמה עוד אפשר לסבול את דשון ווטסון? איך הוא מתחיל? האם יש אוהדי בראונס בישראל? יש דבר כזה? אם כן, בבקשה תגיבו פה, כי אני חייב להבין – האם מישהו תמך בזה שהוא יהיה הקיו-בי הפותח של הבראונס? איך, לעזאזל, איך? הוא פשוט לא קיו-בי טוב. הוא מזעזע. ויודעים מה, יש גם רסיברים לעבוד איתם, יש ראנינג-בק. פשוט ביזיון. אני באמת פשוט מרחם על אוהדי הבראונס, שפשוט מגיע להם טוב יותר.

קרדינלס 26–צ׳ארג׳רס 14

ה-upset של השבוע, ובפער.

הקרדינלס, הקבוצה שכולם העריכו – ועוד מעריכים – שתהיה בתחתית הטבלה הכוללת של הליגה בסוף העונה הנוכחית, השאירה אותנו בהלם עם ניצחון דומיננטי על הצ׳ארגרס (כמה הייפ היה עליהם לקראת העונה?!).

קודם כל, השמש שוקעת וזורחת, וטרי מקברייד ממשיך להיות מפלצת פנטזי, שמשום מה הפך להיות הטייט-אנד השני שנלקח השנה בדראפטים; חלק מהסיבה מוצדק, שכן היה הרבה חשש מהקרדינלס, אבל בינתיים נראה שהחששות האלה פגו די מהר.

ג׳רמייה לאב עם הופעה נחמדה וצנועה מהצד של הקרדינלס, אבל מה ה-theme של המשחק – השליטה בשעון. הקרדינלס היו על המגרש 37 וחצי דקות, לעומת 22 וחצי דקות של הצ׳ארגרס.

חוץ ממקונקי (שנפצע במשחק), שנתן הופעת בכורה מכובדת והראה שכנראה היה שווה להמר עליו בדראפטים, הבלון של ההייפ של הצ׳ארגרס, שהיה בתחילת העונה, במיוחד בעקבות הצטרפותו של מייק מקדניאלס, פשוט התפוצץ עם הופעה לא טובה של ג׳סטין הרברט. אומריון האמפטון, שיש עליו כל כך הרבה ציפיות שיהיה כוכב השנה, נראה בסדר, אבל פאמבל קריטי שלו לא תרם לצ׳ארג׳רס.

בכל מקרה, משחק שהוא מלכודת קלאסית ל-overreaction (ראו את ניצחון הריידרס על הפטריוטס בשבוע הראשון של העונה שעברה). אז אין יותר מדי מסקנות להסיק, אבל אוהדי הקרדינלס בהחלט יכולים ליהנות מהניצחון הזה.

פאקרס 22–וויקינגס 39

אחרי פתיחה די משמימה של הוויקינגס ממינסוטה, ופציעה של קיילר מורי בתחילת המשחק שהכניסה את קרסון וונטז למשחק, לא היה נראה שלוויקינגס יש סיכוי. הפאקרס נראו מצוין, עם משחק מטורף של קריסטיאן ווטסון שהיה בלתי ניתן לעצירה במחצית הראשונה. אבל אז הגיעה ההגנה של הוויקינגס (78 אחוז בליץ!), עם לחץ בלתי פוסק – קו ההתקפה של הפאקרס נראה ממש חסר אונים בסוף המשחק, וג׳יי ג׳יי פריקינג ג׳פרסון חזר אלינו סוף סוף! אחרי עונה ממש מאכזבת בשנה שעברה, ג׳פרסון חזר בכל הכוח ונתן הרבה אופטימיות לבעלים שלו בפנטזי, שלקחו עליו ״צ׳אנס״ והימרו שהשנה יחזור לפורם של טופ 5 וויד רסיבר.

דולפינס 13–ריידרס 27

אוהדי דולפינס, אני מצטער, אבל העונה אני לא חושב שתגיעו לפלייאוף. זאת לא תהיה העונה הראשונה מאז שנת 2000 שתנצחו בה משחק בפלייאוף. אני ממליץ למצוא בינתיים ספורט אחר לראות. אני התחלתי לעקוב אחרי ה-NBA אחרי שאארון רוג׳רס, במשחק הראשון שלו עם הג׳טס, קרע את האכילס וסיים את העונה. זה עזר להעביר את העונה הזאת, ואת אלה שאחריה. ואיצ׳יין, חברים – שמעתם גם כאן בפיגסקין, וכנראה גם במקומות אחרים – הוא היה בחירה מסוכנת בפנטזי, ומי שלקח אותו, תתפללו שמשהו ישתנה לטובה, כי כרגע... זה לא נראה טוב.

ההגנה של הריידרס נראתה מצוין, עם 5 סאקים, קרוסבי עם 1.5 סאקים. קירק קוזינס עשה מספיק, וג׳נטי, שגם הוא היה סוג של בחירה מסוכנת ב-ADP שלו, נראה מעולה, ואנחנו מקווים שימשיך את המומנטום.

נקודת אור חיובית לדולפינס: קיילב דאגלאס הרוקי, שנראה לא רע, ויהיה בחירת waiver פופולרית השבוע בפנטזי.

קומנדרס 22–איגלס 24

האיגלס הם קבוצה התקפית כל כך משעממת... אבל מה נגיד, זה בסוף עובד להם. המשחק היה צמוד למדי, אחרי שהקומנדרס לא עוררו אופטימיות בנוגע לעונה הקרובה, עם קו התקפה שמעורר הרבה דאגה. אבל בכל זאת, הקומנדרס הצליחו לשמור על משחק תחרותי וכמעט השוו בסיום המשחק.

אם הייתי אוהד של האיגלס, הייתי קצת מודאג. משהו בהתקפה נראה מאוד איטי ולא חד. למרות זאת, ג׳יילן הורטס עשה את העבודה; הוא אחד הקיו-ביז הכי לא מוערכים בליגה, למרות התפוקה ההתקפית שבסופו של דבר הוא מדלוור, עם מסירות טאצ׳דאון רחוקות ויפות. דאוונטה סמית איכזב, ונראה אם, עם הרבה משחק, יעשה קאמבק במונחי פנטזי. גודרט, עם 2 טאצ׳דאונים, נראה שיהיה פרוספקט מבטיח בהמשך העונה למי שלקח אותו בפנטזי.

ודבר אחרון, ג׳יידן דניאלס – אחרי עונת הרוקי המטורפת שלו, פשוט לא נראה אותו דבר. הוא עדיין היה מספיק טוב, אבל משהו שם לא מסתדר בעיניים – אני באופן אישי מאוד מקווה לחזור לראות אותו משחק ברמה שהוא שיחק בה בעונת הרוקי, שהדהים את כולנו כשהוא סחב את הקומנדרס כל הדרך לאליפות ה-NFC.

קאובויס 20–ג׳איינטס 28

How about them…Giants?

סוף סוף הג׳איינטס, שנראית על הנייר כמו קבוצה באמת מלאת כישרונות, הראתה את זה על המגרש, עם ניצחון מאוד מרשים ודומיננטי למדי על הקאובויס. דארט, עם פתיחה חזקה לעונה, נראה מצוין; מאליק נראה מצוין, אחרי שלא ידענו אם יחזור לשחק במשחק הזה – מסתבר שפיזית הוא קיבל את האור הירוק לחזור לשחק, אבל העניין היה מנטלי, האם הוא מוכן בראש לחזור לשחק באופן פיזי מלא. הכוכב של המשחק, לייקלי, נראה כמו מציאת פנטזי – הוא בעיניי היה פרוספקט מצוין כטייט-אנד שאפשר לקחת מאוחר בדראפט, ובינתיים הראה פוטנציאל לסיים טופ 5 השנה אם ימשיך ככה. קאם סקאטבו הוא פשוט הקלישאה של שחקן פוטבול לבן – איזה פסיכופת, פצצה שמתגלגלת על המגרש, כדור של שרירים, פשוט תענוג לראות אותו. הג׳איינטס, בהובלה של ג׳ון הרבו, נראית כמו קבוצה של ג׳ון הרבו – מסודרת, מסוכנת, יצירתית – יש עוד עבודה, אבל פתיחה מבטיחה לג׳איינטס.

הקאובויס, אחרי הרבה ציפיות לשנה הזאת ודיבור עליהם כמועמדים לזכייה בסופרבול השנה, איכזבו בלשון המעטה, פשוט לא נראו ברמה של הג׳איינטס. יש בעיות בהגנה, יש בעיות בקו ההתקפה – העונה עוד ארוכה, ויש לקאובויס עוד הרבה מה להראות השנה.

ברונקוס 10–צ׳יפס 31

מכירים את הסצנה ב-interstellar, כשגוז׳ף מסתכל מבעד לספרייה בחלל ומסתכל על עצמו, וצועק על עצמו מן העבר: ״תיקח את קנט ווקר, תיקח את קנט ווקר, לא את אומריון האמפטון!״?

הצ׳יפס חזרו. והם חזרו בגדול. נראה שהם רעבים לחזור לסופרבול השנה. ובהצלחה לעצור אותם.

מה שהכי הרשים אותי, זה שלמרות שהצ׳יפס היו מעט sloppy, ומשחק המסירה שלהם לא היה מושלם, הם פשוט עדיין דרסו את הברונקוס, וזה הדבר הכי מפחיד – כשאתה יודע שהקבוצה שלך לא צריכה להיות מושלמת כדי להיות דומיננטית. והם נראו כמו הקבוצה הטובה יותר על המגרש הלילה.

תפקיד הראנינג-בק הפך להיות התפקיד ״הפחות חשוב״ בקבוצה, תפקיד שאפשר היה לא להשקיע בו כסף בעשור האחרון, ועדיין להגיע לסופרבול. תראו מי היו הראנינג-בקים אצל הקבוצות שזכו בסופרבול לפני 2023 – אתם לא הולכים להתרשם במיוחד. ואז הגיעה הזכייה של האיגלס ב-2024, שבה סייקוואן בארקלי בגדול סחב את האיגלס לאורך הפלייאוף (פחות בסופרבול), ואז, שנה שעברה, הגיע קנט ווקר, שסחב את הסיהוקס (ביחד עם ההגנה, כמובן) לזכייה דומיננטית על הפטריוטס, וזכה ב-MVP של הסופרבול.

אני לא יודע אם עכשיו זה חובה שיהיה לך ראנינג-בק שהוא כוכב כדי להגיע ולזכות בסופרבול, אבל קנט ווקר נראה כמו מה שהיה חסר לצ׳יפס בשנים האחרונות. שחקן שיפתח עוד נדבך בהתקפה של הצ׳יפס, ישחרר לחץ ממהומס, ויהפוך את ההתקפה למשהו הרבה יותר דינמי ומסוכן.

תפקיד הראנינג-בק חזר לאופנה, חברים, ובגדול.